חֹרֶף בָּעִיר. וַאֲנַחְנוּ – דּוֹמִים אוֹ שׁוֹנִים?
יֵשׁ כְּבָר לְמָה לְהַשְׁווֹת, יְדִידָה וָתִיקָה!
יֵשׁ לִי פַּרְדֵּס, בּוֹ צוֹמְחִים שְׁעוֹנִים יְשָנִים,
הֵם לֹא יוֹדְעִים לַעֲבֹר עַל דַקָּה בִּשְׁתִיקָה.
שָׁם, בַּפַּרְדֵּס, מְנַפֵּץ מַנְדָּרִינוֹת בְּשֵׁלוֹת
חֹרֶף בְּרוּטָאלִי, כְּמוֹ רֹאשׁ-מֶמְשָׁלָה מְשֻׁגָּע.
זֶה שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם
לֹא מִתְעַנְיֵן בָּאֶחָד שֶׁהֵצִיץ וְנִפְגַּע.
חֹרֶף מַשְׁמִיד יְבוּלִים, בְּעַצְמוֹ מִתְגָּאֶה,
שָׁר לְעַצְמוֹ בְּעַצְרוֹת-מְחָאָה בַּכִּכָּר...
...דַּוְקָא חָשַׁבְתִּי עָלַיִךְ: אוּלַי נִתְרָאֶה?
אַךְ, כַּנִּרְאֶה, גַּם הַיּוֹם לֹא יַצְלִיחַ, כִּי – קָר:
חֹרֶף בָּעִיר!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה