0. על הגל
הַגַּל הַשָּׁקֵט
תַּחֲנַת הָרַדְיוֹ הֲכִי טוֹבָה בְּהֶחְלֵט
אֲבָל לֹא מְשַׁדְּרִים אוֹתָהּ כְּשֶׁאֵין מִלְחָמָה
וְזֶה חֲבָל, בֶּאֱמֶת
1. נתחיל בשפן הקטן ואחרי זה טיפה עלַי
הַשָּׁפָן הַקָּטָן
הַשְּׁמַנְמָן הַלָּבָן
שֶׁגַּר בִּקְצֵה הַבֻּסְתָּן
שָׁכַח כַּמּוּבָן
לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת
נִכְנְסוּ לוֹ לְתוֹךְ הַדִּירָה
לָקְחוּ לוֹ אֶת כָּל הַסְּחוֹרָה
כִּסְּחוּ לוֹ אֶת כָּל הַצּוּרָה
וְהַחֲבֵרָה
מֵאָז לֹא מְצַלְצֶלֶת
הוּא יוֹשֵׁב לוֹ בְּתוֹךְ הַשִּׂיחִים
בֵּין הַפְּרָחִים
חַיָּיו הֲפוּכִים
לִבּוֹ שְׂדֵה חוֹחִים
מִי יְשַׁמֵּשׁ לוֹ מוֹרֶה נְבוֹכִים,
לִנְשָׁמָה מְתֻסְכֶּלֶת,
לְשָׁעָה, לְפָחוֹת?
כִּי אֲנִי,
שֶׁתָּמִיד מְטַפֵּל בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה,
הָלַכְתִּי לִשְׂחוֹת.
2. מתחת לגל אינני אחראי לשום דבר
כָּל מִינֵי דָּגִים יֵשׁ בַּיָּם, כָּל מִינֵי לִוְיְתָנִים,
דּוֹלְפִינִים,
גַּם גְּדוֹלִים וְגַם קְטָנִים
שֶׁהֵם בְּעֶצֶם יוֹנְקִים וְהֵם בִּכְלָל לֹא דָגִים
אַךְ זֶה לֹא יִפְגַּע לָהֶם בַּזְּכֻיּוֹת,
אֵין לָכֶם מַה לִהְיוֹת מֻדְאָגִים
יֵשׁ הַרְבֵּה אַצּוֹת
וְנוֹצוֹת
שֶׁל שְׁחָפִים
וְכָל מִינֵי אַלְמוֹגִים שֶׁחֶלְקָם אֲפִלּוּ יָפִים
וְחֶלְקָם מַמָּשׁ מְכֹעָרִים
וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶתְכֶם אוֹמְרִים
שֶׁזּוֹ לֹא סִבָּה לְהַפְלוֹת לְרָעָה
בֵּינָם לְבֵין אַלְמוֹגִים אֲחֵרִים
בֹּא הֵנָּה, אַל תִּדְאַג
בַּגִּלְגּוּל הַבָּא תַּהֲפֹךְ לְדָג
3. נמשיך איתי
הֲמוֹן מַכְאוֹבִים בָּעוֹלָם
אֲנִי אַחְרָאִי לְכֻלָּם
פִּתְרוֹן מֻשְׁלָם
לְחַסְרֵי הַכֹּחַ
מְנַחֵם אֶת כֻּלָּם וְכֻלָּן
מִתְאַמֵּן כָּל הַזְּמָן
(כַּזֶּה מִין נַחְמָן מְאֻמָּן)
וְאֵין לִי מָנוֹחַ
הוֹפֵךְ כָּל דֶּמַע לִצְחוֹק, זֶה אֶצְלִי לֶחֶם חֹק
הָאוֹטוֹ שֶׁלִּי גָּדוֹל וְיָרֹק
אַךְ כָּרֶגַע שָׂחִיתִי רָחוֹק, צָלַלְתִּי עָמֹק
לְנַקּוֹת אֶת הַמֹּחַ,
לַחֲפֹף וְלִשְׁטֹף
כִּי אֲנִי
כְּמוֹ לְכֻלָּם, לְעִתִּים גַּם לִי בָּא לִבְרֹחַ
מֵעֵבֶר לַחוֹף.
4. ולסיום
כְּשֶׁאֲנִי מִתְרַחֵץ
שֶׁהַכֹּל יִתְפּוֹצֵץ
אֲנִי לֹא עָשׂוּי מֵעֵץ
אָז שֶׁהַיְּקוּם יִתְאַמֵּץ
וְיַמְתִּין שֶׁאָשִׂים מִכְנָסַיִם
בְּכָל יוֹם כַּמָּה פְּעָמִים
חֶסֶד-גְּבוּרָה-רַחֲמִים
מַגִּיעָה גַּם לִי לִפְעָמִים
מְנוּחַת צָהֳרַיִם
נִשְׁאֲרָה עוֹד חֲצִי שָׁעָה...
אַךְ הִנֵּה הַפְתָּעָה
פִּתְאֹם מַגִּיעָה
חֲצִי צְעָקָה וַחֲצִי קְרִיאָה
לִקְצוֹת הָאָזְנַיִם,
מְבַקֶּשֶׁת עֶזְרָה;
וַאֲנִי
כְּמוֹ אֵיזֶה שָׁפוּט שֶׁל עַצְמִי מְזַנֵּק מֵהַמַּיִם
וְרָץ לְעֶבְרָהּ.
...כָּל מִינֵי דָּגִים יֵשׁ בַּיָּם, כָּל מִינֵי לִוְיְתָנִים...
(2003 -) 8.5.2004 ערב ל"ג בעומר תשס"ד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה