מוּל חַלּוֹנִי הַר.
הַר כְּמוֹ קִיר.
אַךְ אֵין זֶה מַסְפִּיק כְּדֵי לַעֲשׂוֹת
שִׁיר.
א) דִּמּוּי נָדוֹשׁ ב) מְפֹרָשׁ מִדַּי ג) דַּל.
- טוֹב. הַר כְּמוֹ מִגְדָּל.
אוּרְבָּנִיזְם נְטוּל שֳׁרָשִׁים,
אוֹתָנוּ הוּא לֹא מַרְשִׁים
וַאֲנַחְנוּ אוֹתוֹ לֹא מַרְשִׁים.
- הַר כְּמוֹ...
(רָצִיתִי לוֹמַר: כְּמוֹ גִבְעָה.
יָצָא:) - כְּמוֹ דִמְעָה?
נוּ, זֶה לְפָחוֹת מְרַעֲנֵן קִמְעָא,
אֲבַל דֵּי תָּלוּשׁ.
(הִסְכַּמְתִּי בַּלֵּב). וְעִם זֹאת – אֵיכְשֶׁהוּ חָמוּד.
- הַר כְּמוֹ עַמּוּד?
א) אַרְכָאִי ב) נָדוֹשׁ וְ-ג) מְפֹרָשׁ.
- הַר כְּמוֹ... מִגְרָשׁ?
(שָׁטוּחַ, כֵּן, אַךְ עוֹמֵד בְּזָוִית יְשָׁרָה.)
אַתָּה מְלַמֵּד מָתֶמָטִיקָה אוֹ כּוֹתֵב שִׁירָה?
- לְמַעֲשֶׂה, גַּם וְגַם, כִּי אֲנִי...
לֹא. זֶה אוֹ הָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי.
עִם כָּל הַכָּבוֹד, הַקּוֹרֵא
לֹא בִּקֵּשׁ לְקַבֵּל אוֹתְךָ כְּמוֹרֶה.
- הַר כְּמוֹ...
לֹא. לֹא יִתָּכֵן.
אַתָּה לֹא יוֹצֵר, אַתָּה מְנַסֶּה לִמְצֹא חֵן!
לֵךְ! לֵךְ לַעֲבֹד, לֵךְ לִלְמֹד, לֵךְ לָנוּחַ,
רַק אַל תַּפְרִיעַ לָנוּ כָּאן בְּעוֹלַם מַדְּעֵי הָרוּחַ.
חָזַרְתִּי אֵלַי, לְחַדְרִי הֶחָשׁוּךְ, לַכּוּךְ,
אוּד מֻצָּל מִכּוּר הַהִתּוּךְ. חָתוּךְ.
נִצָּב בַּחַלּוֹן, מִתַּחְתַּי הָעִיר, מִסְתַּכֵּל בָּה – וְלֹא מַכִּיר.
וּמוּל חַלּוֹנִי הַר.
הַר כְּמוֹ קִיר.
כ"ח לעומר תשס"ח - 18 מאי 2008
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה