לאהוד ואלדד
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל, יָרוּ לְךָ בָּרַגְלַיִם:
כְּבָר לֹא תָרוּץ.
פּוֹשְׁטִים אֶת עוֹרְךָ בְּאֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם
לְשֵם פִּחְלוּץ.
יָרִיעוּ כֻּלָם: "כַּמָּה יָפֶה הִשְׁתַּמַּרְתָּ",
"שָׁבוּ בָּנִים"!
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל, נָגִישׁ וְיָפֶה: אַנְדַרְטָא
עִם קַשׁ בִּפְנִים.
תּוֹדֶה לָנוּ עוֹד: מִמְךָ מַחֲלוֹת חָסַכְנוּ
וּכְאֵבִים.
הֲרֵי מִשֶּׁלְךָ, הֲרֵי מִשְׁפָּחָה אֲנַחְנוּ,
וְלֹא אוֹיְבִים.
י"ג תמוז תשס"ח – 16 יולי 2008
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה