רוּחָנִיּוּת מְהִירָה וְלֹא-יְקָרָה חִפַּשְׂתִּי בַּמִּדְבָּר:
מָקוֹם טָהוֹר וְלֹא מְזֹהָם, קָרוֹב אֶל הָאֵיתָנִים.
חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וְגִלִּיתִי שֶׁלֹּא הִרְוַחְתִּי דָבָר -
רַק רֵיקָנוּת נְעִימָה אֵיפֹה שֶׁהָיוּ לִי מְזֻמָּנִים...
שָׁם גָּרִים נַבָּטִים.
יֵשׁ לָהֶם נַבּוּטִים.
בִּי תוֹקְעִים מַ-בָּ-טִים
וּמוֹכְרִים לִי שׁטוּתִים.
כְּשֶׁהַמִּדְבָּר לֹא עָזַר הֶעֱבַרְתִּי פָּנַי לְעֵבֶר הָעֲרָבָה:
גַּן-עֵדֶן רוֹמַנְטִי (לְפִי הַסְּפָרִים) לְכָל מִי שֶׁמְּאֹהָב.
קִוִּיתִי שֶׁחוּשַׁי יִסְתַּחְרְרוּ שָׁם מֵרֹב אַהֲבָה,
אַךְ מַה שֶּׁהִסְתַּחְרֵר זֶה רַק הַבֶּטֶן, וְגַם זֶה – מֵרָעָב.
שָׁם גָּרִים מוֹנְגּוֹלִים.
הֵם עוֹשִׂים מַנְגָּלִים.
מְטַגְּנִים חַר-גּוֹ-לִים.
אֵיזֶה לֹא-נוׂרְמָלִים!
בְּתוֹר מִפְלָט אַחֲרוֹן נִכְנַסְתִּי עָמֹק לַיַּעַר הֶעָבֹת:
מַסַּע-שָׁרָשִׁים בִּעִקְבוֹת הָאָבוֹת – לְהַרְגִּישׁ כְּמוֹ אִילָן בֶּן אֶלֶף שָׁנִים.
אַךְ מַה שֶּׁקִּדֵּם אֶת פָּנַי הָיָה קוֹל גַּרְזִנִּים וְשִׁקְשׁוּק-חֲרָבוֹת,
שִׁיּוּף סַכִּינִים... עַל כָּל פָּנִים, קַבָּלַת-פָּנִים "עַל הַפָּנִים"...
שָׁם גָּרִים וַנְדָּלִים.
הֵם עוֹשִׂים רוֹנְדֶּלִים.
וּבִכְלָל לֹא בָּא לִי
לְהִתְעַסֵּק עִם אֵלֶּה.
חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מוּתָשׁ וּמְעַט מְאֻכְזָב מִן הַמֶּרְחָקִים
לָעִיר הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהּ שׁוֹקְקִים הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים.
טִיַּלְתִּי לִי בֵּין הַכְּבִישִׁים הַמְּהִירִים וְגוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים,
אֲבָל מַה שֶּׁרָאִיתִי סְבִיבִי הָיָה רַק אוֹתָם שְׁבָטִים פִּרְאִיִּים...
יֵשׁ לָהֶם אַי-פוֹנִים, אֲבָל הֵם טֶאוּטוֹנִים.
הֵם לוֹבְשִׁים וֶרְסָאצֶ'ה, אֲבָל הֵם אַפָּצִ'ים.
הֵם אוֹכְלִים "בִּיג-מָקִים", אֲבָל הֵם קוֹזָקִים.
הֵם שׁוֹתִים בְּבָּארִים, אֲבָל הֵם בַּרְבָּרִים...
...וְרַק אֲנִי רוּחָנִי! אֲנִי פִּתְאֹם רוּחָנִי!
לֹא הֶעֱלֵיתִי בְּדִמְיוֹנִי – אַךְ זֶה מַה שֶּׁאֲנִי!
חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וְגִלִּיתִי שֶׁלֹּא הִרְוַחְתִּי דָבָר -
רַק רֵיקָנוּת נְעִימָה אֵיפֹה שֶׁהָיוּ לִי מְזֻמָּנִים...
שָׁם גָּרִים נַבָּטִים.
יֵשׁ לָהֶם נַבּוּטִים.
בִּי תוֹקְעִים מַ-בָּ-טִים
וּמוֹכְרִים לִי שׁטוּתִים.
כְּשֶׁהַמִּדְבָּר לֹא עָזַר הֶעֱבַרְתִּי פָּנַי לְעֵבֶר הָעֲרָבָה:
גַּן-עֵדֶן רוֹמַנְטִי (לְפִי הַסְּפָרִים) לְכָל מִי שֶׁמְּאֹהָב.
קִוִּיתִי שֶׁחוּשַׁי יִסְתַּחְרְרוּ שָׁם מֵרֹב אַהֲבָה,
אַךְ מַה שֶּׁהִסְתַּחְרֵר זֶה רַק הַבֶּטֶן, וְגַם זֶה – מֵרָעָב.
שָׁם גָּרִים מוֹנְגּוֹלִים.
הֵם עוֹשִׂים מַנְגָּלִים.
מְטַגְּנִים חַר-גּוֹ-לִים.
אֵיזֶה לֹא-נוׂרְמָלִים!
בְּתוֹר מִפְלָט אַחֲרוֹן נִכְנַסְתִּי עָמֹק לַיַּעַר הֶעָבֹת:
מַסַּע-שָׁרָשִׁים בִּעִקְבוֹת הָאָבוֹת – לְהַרְגִּישׁ כְּמוֹ אִילָן בֶּן אֶלֶף שָׁנִים.
אַךְ מַה שֶּׁקִּדֵּם אֶת פָּנַי הָיָה קוֹל גַּרְזִנִּים וְשִׁקְשׁוּק-חֲרָבוֹת,
שִׁיּוּף סַכִּינִים... עַל כָּל פָּנִים, קַבָּלַת-פָּנִים "עַל הַפָּנִים"...
שָׁם גָּרִים וַנְדָּלִים.
הֵם עוֹשִׂים רוֹנְדֶּלִים.
וּבִכְלָל לֹא בָּא לִי
לְהִתְעַסֵּק עִם אֵלֶּה.
חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מוּתָשׁ וּמְעַט מְאֻכְזָב מִן הַמֶּרְחָקִים
לָעִיר הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהּ שׁוֹקְקִים הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים.
טִיַּלְתִּי לִי בֵּין הַכְּבִישִׁים הַמְּהִירִים וְגוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים,
אֲבָל מַה שֶּׁרָאִיתִי סְבִיבִי הָיָה רַק אוֹתָם שְׁבָטִים פִּרְאִיִּים...
יֵשׁ לָהֶם אַי-פוֹנִים, אֲבָל הֵם טֶאוּטוֹנִים.
הֵם לוֹבְשִׁים וֶרְסָאצֶ'ה, אֲבָל הֵם אַפָּצִ'ים.
הֵם אוֹכְלִים "בִּיג-מָקִים", אֲבָל הֵם קוֹזָקִים.
הֵם שׁוֹתִים בְּבָּארִים, אֲבָל הֵם בַּרְבָּרִים...
...וְרַק אֲנִי רוּחָנִי! אֲנִי פִּתְאֹם רוּחָנִי!
לֹא הֶעֱלֵיתִי בְּדִמְיוֹנִי – אַךְ זֶה מַה שֶּׁאֲנִי!
פסח תש"ע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה