תומס הנדרסון

תּוֹמַס הֶנְדֶּרְסוֹן עַכְשָׁיו עָשִׁיר.
לִי נִשְׁאַר רַק לָשִׁיר.
יֵשׁ לְהֶנְדֶּרְסוֹן אִשָּׁה יָפָה...
"הֵי, אַתָּה! קַח תְּרוּפָה!" –

...הָיִיתִי יֶלֶד מְשֻׁבָּח
וַחֲבֵרִים הֶחְמִיאוּ לְאִמִּי:
"בֵּן נֶהְדָּר כְּמוֹ שֶׁלָּךְ
הָיִיתִי מְשַׁכְפֵּל גַּם לְעַצְמִי!"
וְיוֹם חָרְפִּי אֶחָד סוֹעֵר
הוֹפִיעַ הֶלֶךְ עִם מַבָּט מַרְשִׁים.
אָמַר: "גְּבִרְתִּי, אֲנִי מוֹכֵר
מִין מְכוֹנַת-שִׁכְפּוּל לַאֲנָשִׁים".

אִמִּי קָנְתָה אֶת הַמְּכוֹנָה.
הַהֶלֶךְ נֶעְלַם בַּמַּחְשַׁכִּים.
בַּהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה
הִיא שִׁכְפְּלָה מִמֶּנִּי עֳתָקִים.
מָכְרָה לְמִי שֶׁרַק אֶפְשָׁר
וְעַד הַיּוֹם לֹא מַפְסִיקָה לִמְכֹּר.
לְצַעֲרִי אֲנִי (שֶׁשָּׁר)
נֶחְשָׁב לְהֶעְתֵּק וְלֹא מָקוֹר!

אוֹתוֹ הַגּוּף, אוֹתָם פָּנִים,
אוֹתָם הַזִּכְרוֹנוֹת עַד הַצִּלּוּם...
בִּכְלוּם אֲנַחְנוּ לֹא שׁוֹנִים,
אָז אֵיךְ לוֹ יֵשׁ הַכֹּל וְלִי – לֹא כְלוּם?
אִמְרוּ שֶׁטִּעוּנַי צוֹדְקִים,
שֶׁאֶתְיַצֵּב מוּלוֹ וְלֹא אֶפְחַד:
אַתֶּם, אַחַי הָעֳתָקִים –
אֲנַחְנוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְהוּא אֶחָד!

פָּרַצְתִּי לַטִּירָה שֶׁלּוֹ
בְּרֹאשׁ צָבָא גָדוֹל שֶׁל שִׁכְפּוּלִים
וְהִתְיַצַּבְתִּי לְמוּלוֹ
לִפְנֵי דּוּ-קְרָב סוֹפִי שֶׁל נְפִילִים...
אַךְ הָאָחוֹת אוֹתִי מָצְאָה
וּלְחַדְרִי הֶחְזִירָה בִּצְעָקָה:
"אַל תְּשַׂחֵק עִם הַמַּרְאָה!
זְמַנְּךָ הִגִּיעַ לְקַבֵּל זְרִיקָה!"

זֶה אוּלַי דִּמְיוֹן, אוּלַי סִיּוּט -
אַךְ אוּלַי מְצִיאוּת?
אִם פִּתְאֹם כֻּלְכֶם שְׁטוּפֵי מוֹחוֹת -
תְּנוּ סִכּוּי לְפָחוֹת!
תּוֹמַס הֶנְדֶּרְסוֹן מָצָא אוֹתִי.
עוֹד מְעָט בָּא מוֹתִי.
מִי נִשְׁאַר נֶגְדוֹ לְהִלָּחֵם
חוּץ מִמְכֶם, חוּץ מִמְכֶם?

...תּוֹמַס הֶנְדֶּרְסוֹן! תּוֹמַס הֶנְדֶּרְסוֹן בָּא!

2011

אקורדים