לַגַּעַת בָּאַהֲבָה הַזֹּאת -
כְּמוֹ לִקְרֹא שִׁיר שֶׁל רָחֵל וּבוֹ בַּזְּמַן לְהָרִיחַ הַרְדּוּף
(וְלִטְעֹם תּוּת-שָׂדֶה וּלְלַטֵּף קְטִיפָה)
מִטְעָן חַשְׁמָלִי שֶׁכַּזֶּה הַנִּפְרָק מִן הַגּוּף
בְּהִתְפָּרְצוּת הַר-הַגַּעַשׁ הֲכִי יָפָה
שֶׁאֶפְשָׁר.
לַגַּעַת בָּאַהֲבָה הַזֹּאת,
גַּם כְּצוֹפֶה צְדָדִי,
מְעוֹרֵר רָצוֹן לָקוּם וְלִקְרֹא תְּפִלּוֹת-
הוֹדָיָה. אַהֲבָה כַּזֹּאת לֹא צְרִיכָה בְּגָדִים,
אַהֲבָה כַּזֹּאת צָרִיךְ לְמַסְגֵּר וְלִתְלוֹת
בְּחֶדֶר סוֹדִי, בִּלְעָדִי: יָחִיד וּמְיֻחָד.
וְאַחַר-כָּךְ לְהִנָּעֵל בּוֹ וְלֹא לָצֵאת לָעַד
בְּלִי לִשְׁתּוֹת, לֶאֱכֹל
אוֹ לָמוּת,
בְּמִקְלַחַת גְּדוֹלָה וְנִצְחִית
שֶׁל שַׁלְוָה.
אֲנִי נוֹגֵעַ עַכְשָׁיו בְּכַזֹּאת אַהֲבָה.
כ"ג סיוון תשנ"ג - 12 יוני 1993
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה