הָיִיתִי פּוֹתֵחַ "שָׁלוֹם", אֲבָל זֶה נִשְׁמָע יוֹמְרָנִי:
לְכָל הַיּוֹתֵר הִגַּעְנוּ לְמַשָּׂא-וּמַתָּן מְדִינִי
עִם הִתְקַדְּמוּת לִקְרָאת הַכָּרָה אֶחָד בַּשֵּׁנִי
קָרָאתִי; הֵבַנְתִּי הַכֹּל (פְּרָט לְמַה שֶּׁאֵינוֹ נִתָּן
לְהָבִין: כְּלוֹמַר, הֵבַנְתִּי רַק חֵלֶק קָטָן.
אֲבָל זֶה קוֹרֶה לְעִתִּים בִּתְחִלַּת מַשָּׂא-וּמַתָּן).
יוֹדַעַת? הִרְהַרְתִּי: "הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב"
מִתְיַחֵס לְמִי שֶׁבָּנָה וְלֹא רַק לְמִי שֶׁהֶחְרִיב:
אֵי-שָׁם עוֹד שָׁלֵם הָרִיב - וְגַם מַה שֶּׁלִּפְנֵי הָרִיב.
אָזַל לִי הַדְּיוֹ, נוֹתַר לְחַכּוֹת לַבָּאוֹת.
(מַה הַבָּאוֹת תִּהְיֶינָה, נִדְמֶה לִי, גַּם הֵן לֹא יוֹדְעוֹת).
רָצִיתִי לַחְתֹּם "שֶׁלָּךְ...", אַךְ גַּם זֶה עָלוּל לְהַטְעוֹת.
י"א תשרי תשנ"ג - 8 אוקטובר 1992
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה