הַמָּקוֹם בּוֹ אֵינֶנִּי - זוֹכֵר חֲלָקִים נִבְחָרִים מִמֶּנִּי,
פְּזוּרִים בַּנִּגְלֶה לָעַיִן כְּמוֹ סִימָנֵי פִּסּוּק:
שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת מִן הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה,
שְׁתַּיִם וָחֵצִי - עַד בָּתֵי-הַזִּקּוּק.
לָרֹב - לְאוֹר יוֹם בָּהִיר, לִפְעָמִים - לְאַחַר הַגֶּשֶׁם.
חֲצִי-שְׁכוּנָה עֲטוּרַת זָקָן וּפֵאוֹת מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר,
חֶצְיָהּ אוֹכֶלֶת בָּשָׂר אַחֵר בְּמִגְדָּל בֶּן עֶשְׂרִים קוֹמָה
וְכֻלָּם יְהוּדִים. גָּם אַבּוּ-סָעִיד הַגּוֹזֵם אֶת הַדֶּשֶׁא.
טוֹב, אַבּוּ-סָעִיד זוֹ אוּלַי בֶּאֱמֶת הַגְזָמָה.
טִיּוּל מִשְׁפַּחְתִּי. אֲוִיר עֶרֶב-חַג מִתְמַלֵּא תִּפְאֶרֶת.
מַכֹּלֶת. חָצֵר, תּוֹפֶסֶת. שְׁבִיל-הֶחָלָב.
לַזֹּאת יִקָּרֵא "גְּאֻלָּה": וּבְכָךְ יֵשׁ חָכְמָה נִסְתֶּרֶת
חֲבוּיָה מֵעֵין דַּיָּרֵי-הַמָּקוֹם וְאַדְרִיכָלָיו.
הַנּוֹסְטַלְגִּיָה הִיא תוֹפָעָה מְיֻתֶּרֶת.
אֲנִי נוֹסְטַלְגִּי, בְּעֶרֶךְ, כְּמוֹ רֹאשׁ לְכַפּוֹת-רַגְלָיו.
וּמוּטָב.
עוֹד עוֹמְדִים הַבָּתִים, אַךְ רָץ הַזְּמָן בְּטִיסָה מְבֹהֶלֶת,
וְאוֹתָהּ גְּאוּלָה הִיא רַק שׁוּרוֹת כְּתוּבוֹת עַל נְיָר,
אֲבָל שָׁם, בְּחֶנְיוֹן יָשָׁן, יַלְדוּתִי מֻטֶּלֶת,
חִפּוּשִׁית שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין, וַאֲנִי נִכְנָס וּמוּלִי הַשֶּׁלֶט -
אֵין חֲנִיָּה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה