הַדֶּרֶךְ מֵחֵיפָה לְכַרְמִיאֵל
לֹא מְכִילָה שׁוּם נַחַת לָעֵינַיִם:
גְּבָעוֹת רֵיקוֹת, שָׂדוֹת, מוּסָךְ אוֹ שְׁנַיִם,
תּוּתִים אוֹ כְּעָכִים מִיַּד רוֹכֵל.
עֵת אֲחַפֵּשׂ עַל מָה לְהִסְתַּכֵּל,
נַפְשִׁי נִרְדֶּמֶת בְּשִׁעֲמוּמָהּ אִם
לִא מַזְכִּירָה לָהּ קֶשֶׁת בַּשָּׁמַיִם
שֶׁאֵין דָּבָר כַּזֶּה כְּמוֹ "שְׁכוּחַ-אֵל".
...אֲבָל, מִצָּד שֵׁנִי, הַכֹּל רָגוּעַ:
לֹא קְרָב, לֹא תְאוּנָה וְלֹא פִּגּוּעַ.
מַרְאֶה נָדִיר בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
וּכְשֶׁהַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת חוֹדֶרֶת,
הַכֹּל פִּתְאֹם נִרְאֶה מְעַט אַחֶרֶת
בַּדֶּרֶךְ מֵחֵיפָה לְכַרְמִיאֵל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה