הַגִּידִי לִי, לָמָה כָּל-כָּךְ עָצוּב?
לָמָה עָצוּב כָּל-כָּךְ?
נַעֲזֹב אֶת הַגּוּף. נַעֲזֹב אֶת הַגּוּף.
נַעֲזֹב אֶת הַגּוּף. נִבְרַח.
נְקַפֵּל אוֹתוֹ וְנָשִׂים בַּפִּנָּה,
נִתְלֶה אוֹתוֹ בָּאָרוֹן,
אוֹ נַשְׁכִּיב אוֹתוֹ בַּחֲדַר-הַשֵּׁנָה
לִישֹׁן.
וַאֲנַחְנוּ נָעוּף. וַאֲנַחְנוּ נָעוּף.
נִתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר וְנִפְרַח.
רַק תַּגִּידִי לִי, לָמָה כָּל-כָּךְ עָצוּב.
לָמָה עָצוּב כָּל-כָּךְ.
וְנִהְיֶה שְׁקוּפִים וְנוּכַל לִרְאוֹת
בְּשִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה חוּשִׁים.
נִרְאֶה אֲנָשִׁים חַיִּים בֵּין קִירוֹת
וְקִירוֹת בֵּין הָאֲנָשִׁים.
נַקְשִׁיב, נְמַשֵּׁשׁ וְנִקְרָא מַחְשָׁבוֹת,
נָרִיחַ תְּשׁוּקוֹת שֶׁל זָרִים.
בְּמָקוֹם כַּזֶּה נְרַחֵף שָׁעוֹת
כְּאִלּוּ מְאֻשָּׁרִים.
וְאַחַר-כָּךְ נַמְרִיא וְנִבְלַע מֶרְחָקִים
וְנָטוּס לְחוֹפִים מוּזָרִים,
אֶל גַּן שֶׁצּוֹמְחִים בּוֹ גוֹרְדֵי-שְׁחָקִים
מְנִיבֵי פֵּרוֹת אֲסוּרִים.
וְנִבְנֶה שָׁם קֵן וְנָטִיל בֵּיצָה.
וּבְבֹא הָעוֹנָה הַקָּרָה
נִרְצֶה הַבַּיְתָה
וְלֹא נִמְצָא
אֶת הַדֶּרֶךְ בַּחֲזָרָה.
י"ב טבת תשנ"ד - ליל 26 דצמבר 1993
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה