בַּסּוֹף יַעֲבֹר הַזַּעַם,
תֵּרָגַע הָרוּחַ,
יִשֹּׁךְ הַגַּל.
אָז יִדְרְכוּ עָלֵינוּ:
יִהְיֶה כּוֹאֵב
וְאַחַר-כָּךְ קַל.
בֶּחָלָל הָרֵיק
יִדְפֹּק הַפַּזָּ"ם,
לָכֵן נִתְקַדֵּם:
אֲנִי אֶהְיֶה זֵאוּס,
שִׁיוָא אוֹ בַּעַל,
אַתְּ - בְּהֶתְאֵם.
נֵשֵׁב בַּמְּרוֹמִים
וְנַמְצִיא יַחְדָּיו
אֶת תָּכְנִית-הָאָב.
וְיִהְיֶה מְעַנְיֵן.
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁשּׁוּב יִכְאַב.
י"ד חשוון תשנ"ד - 29 אוקטובר 1993
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה