אני מקדיש את השיר הזה לחברים ולידידים שהקימו, לשמחתי הסמוקה, את מועדון אוהבי השירה שלי ונהרו לשם בהמונים.
י"ח אב תש"ע – 29 יולי 2010
היה לי זמן (Carpe diem)
מִזְּמָן מִזְּמָן הָיָה לִי זְמָן: חָמִים וּמְגַרְגֵּר.
הַזְּמָן שֶׁלִּי נָתַן לִי זְמָן לִשְׁתֹּק וּלְהַרְהֵר.
הָיָה לִי זְמָן עִם חֲבֵרִים, הָיָה לִי זְמָן לְבָד,
אַךְ לֹא מִזְּמָן אִבַּדְתִּי זְמָן – וְכָךְ הַזְּמָן אָבַד.
מֵאָז אֲנִי נִסְחָף בְּזֶרֶם שֶׁטֶף הַזְּמַנִּים
לְלֹא כִּוּוּן – וּבוֹ בַּזְּמָן לְכָל הַכִּוּוּנִים:
שׁוֹלֵחַ יָד לַחוֹף, יָמִינָה – וְנִגְרָר לַשְּׂמֹאל
וְחַי כְּאִּלּוּ אֵין מָחָר וְלֹא הָיָה אֶתְמוֹל.
אֵינֶנִּי כְּבָר נִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי בַּמַּרְאָה:
עֵינֵי זָרִים אוֹתִי תוֹפְסוֹת וְלִי נוֹתְנוֹת צוּרָה.
מַצְחִיק, מַפְחִיד, שָׁחֹר, לָבָן, שָׁקוּף וְצִבְעוֹנִי,
חֲלוֹם נִמְלָט, אוֹיֵב אוֹרֵב, אָהוּב אָבוּד – אֲנִי.
בְּבֹא הַזְּמָן אָשׁוּב לִהְיוֹת עַצְמִי, אִם לֹא אֶטְבַּע.
בְּבֹא הַזְּמָן יִהְיֶה לִי זְמָן – אֲבָל הַזְּמָן לֹא בָּא.
חַפְּשׂוּ אוֹתוֹ – וְאִם תִּרְאוּ, הַזְמִינוּ לוֹ מוֹנִית:
הוּא בֶּטַח חַי, הוּא רַק יָצָא לְהַפְסָקָה זְמַנִּית...
.............
...בְּעֶצֶם – לֹא, תּוֹדָה. אֲנִי אַרְשֶׁה אוֹתִי לִסְחֹף.
בַּסּוֹף הַשֶּׁטֶף בְּוַדַּאי נִשְׁפָּךְ אֶל הָאֵין-חוֹף.
שָׁם מְצַפּוֹת לִי נִפְלָאוֹת שֶׁאִישׁ עוֹד לֹא רָאָה.
אוֹשִׁיט לָהֶן יָדַיִם
בְּלִי לִשְׁאֹל
מָה הַשָּׁעָה
מִזְּמָן מִזְּמָן הָיָה לִי זְמָן: חָמִים וּמְגַרְגֵּר.
הַזְּמָן שֶׁלִּי נָתַן לִי זְמָן לִשְׁתֹּק וּלְהַרְהֵר.
הָיָה לִי זְמָן עִם חֲבֵרִים, הָיָה לִי זְמָן לְבָד,
אַךְ לֹא מִזְּמָן אִבַּדְתִּי זְמָן – וְכָךְ הַזְּמָן אָבַד.
מֵאָז אֲנִי נִסְחָף בְּזֶרֶם שֶׁטֶף הַזְּמַנִּים
לְלֹא כִּוּוּן – וּבוֹ בַּזְּמָן לְכָל הַכִּוּוּנִים:
שׁוֹלֵחַ יָד לַחוֹף, יָמִינָה – וְנִגְרָר לַשְּׂמֹאל
וְחַי כְּאִּלּוּ אֵין מָחָר וְלֹא הָיָה אֶתְמוֹל.
אֵינֶנִּי כְּבָר נִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי בַּמַּרְאָה:
עֵינֵי זָרִים אוֹתִי תוֹפְסוֹת וְלִי נוֹתְנוֹת צוּרָה.
מַצְחִיק, מַפְחִיד, שָׁחֹר, לָבָן, שָׁקוּף וְצִבְעוֹנִי,
חֲלוֹם נִמְלָט, אוֹיֵב אוֹרֵב, אָהוּב אָבוּד – אֲנִי.
בְּבֹא הַזְּמָן אָשׁוּב לִהְיוֹת עַצְמִי, אִם לֹא אֶטְבַּע.
בְּבֹא הַזְּמָן יִהְיֶה לִי זְמָן – אֲבָל הַזְּמָן לֹא בָּא.
חַפְּשׂוּ אוֹתוֹ – וְאִם תִּרְאוּ, הַזְמִינוּ לוֹ מוֹנִית:
הוּא בֶּטַח חַי, הוּא רַק יָצָא לְהַפְסָקָה זְמַנִּית...
.............
...בְּעֶצֶם – לֹא, תּוֹדָה. אֲנִי אַרְשֶׁה אוֹתִי לִסְחֹף.
בַּסּוֹף הַשֶּׁטֶף בְּוַדַּאי נִשְׁפָּךְ אֶל הָאֵין-חוֹף.
שָׁם מְצַפּוֹת לִי נִפְלָאוֹת שֶׁאִישׁ עוֹד לֹא רָאָה.
אוֹשִׁיט לָהֶן יָדַיִם
בְּלִי לִשְׁאֹל
מָה הַשָּׁעָה
י"ח אב תש"ע – 29 יולי 2010
שיר מצויין!!!!
השבמחקבשם שנינו...