תחנת ביניים

קָשֶׁה לִזְכֹּר אֵיךְ הִגַּעְתִּי לְכָאן:

מִחֹר שָׁחֹר שֶׁמְּעַקֵּם אֶת הַזְּמָן?
עַל סוּס לָבָן מֵאֶרֶץ "הָיֹה-הָיָה"?
בְּתוֹךְ עָנָן מִקֶּצֶף עַל-פְּנֵי הַיָּם?

בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת הָרִאשׁוֹן,
אֲנִי זוֹכֵר, הֵבַנְתִּי הַכֹּל
וְאִם הֶעֱמַדְתִּי פְּנֵי טִפְּשׁוֹן
זֶה רַק שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ לִשְׁאֹל
כָּל הַגְּדוֹלִים עָשׂוּ חֲגִיגָה,
הֵבִיאוּ עֻגָּה עִם שְׁנֵי נֵרוֹת -
אֲנִי חָשַׁבְתִּי: אַל דְּאָגָה,
אֵלֶּה לֹא יְכוֹלִים לִרְאוֹת ---

כְּשֶׁלִּי מָלְאוּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים,
אֲנִי זוֹכֵר, פָּקַחְתִּי עֵינַיִם
וּכְמוֹ לַחֲבֵרִים חֲדָשִׁים
חִיַּכְתִּי לַשֶּׁמֶשׁ וְלַשָּׁמַיִם:
זוֹ צְהֻבָּה וְאֵלֶּה כְּחֻלִּים -
צֶבַע זֶה עִנְיָן שֶׁל אָפְנָה.
טוֹב, לְכָל דָּבָר מִתְרַגְּלִים,
אוּלַי אֶשָּׁאֵר פֹּה עוֹד שָׁנָה ---

כִּמְעַט בְּלִי קֹשִׁי אֲנִי זוֹכֵר
אֵיךְ שֶׁיָּצָאתִי מִתּוֹךְ הָרֶחֶם:
כְּאֵב מְפַלֵּחַ, אוֹר מְסַנְוֵר,
צְלִילִים וְרֵיחוֹת, שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם;
לִפְנִי זֶה הָיְתָה בְּדִידוּת נְעִימָה,
דְּמָמָה חֲמִימָה, פְּעִימוֹת שַׁלְוָה...
אַךְ מָה הָיָה קֹדֶם? קֹדֶם – מָה?
הַזִּכָּרוֹן לֹא נוֹתֵן תְּשׁוּבָה ---

הָאֲנִי הַזֶּה שֶׁמַּפְעִיל אוֹתִי,
שֶׁזָּז בְּתוֹכִי וְאוֹתִי מֵנִיעַ,
כָּל-כָּךְ פָּשׁוּט וְכָל-כָּךְ אֲמִתִּי –
הוּא לֹא יָכוֹל מִכְּלוּם לְהוֹפִיעַ:
מַה שֶּׁיּוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַקֻּפְסָה
לֹא מִתְחַבֵּר וְלֹא מִתְפָּרֵק –
לָכֵן מְצַפֶּה לִי עוֹד מַסָּע
וְלֹא הֵעָלְמוּת בַּחָלָל הָרֵיק ---

קָשֶׁה לִבְחֹר אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ מִכָּאן:
אֶל חֹר שָׁחֹר שֶׁמְּעַקֵּם אֶת הַזְּמָן?
עַל סוּס לָבָן לְאֶרֶץ "הָיֹה-הָיָה"?
בְּתוֹךְ עָנָן אֶל קֶצֶף עַל-פְּנֵי הַיָּם?

2010

אקורדים