יֵשׁ
תָּמִיד מִי שֶּׁרוֹצֶה לִמְנֹעַ
אֲסוֹנוֹת שֶׁבָּאוּ זֶה מִכְּבָר.
הוּא יוֹשֵׁב, מַפְעִיל אֶת הַמָּנוֹעַ
וְעוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ אֶל הֶעָבָר.
אֲסוֹנוֹת שֶׁבָּאוּ זֶה מִכְּבָר.
הוּא יוֹשֵׁב, מַפְעִיל אֶת הַמָּנוֹעַ
וְעוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ אֶל הֶעָבָר.
תַּעֲצֹר,
תַּחְשׁוֹב. אוּלַי תָּהִיתָ -
לֹא
אַתָּה חָכָם כַּזֶּה רִאשׁוֹן?
אָז
לִפְנֵי שֶׁתַּהֲרֹג אֶת הִיטְלֶר (אוֹ מִי שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה)
סְפוֹר
כַּמָּה חוֹרִים יֵשׁ בְּרֹאשׁוֹ.
תַּשְׁאִיר
אֶת הֶעָבָר לְמִי שֶׁמְּהֵימָן,
תַּשְׁאִיר
אֶת הֶעָבָר לְמִי שֶׁנֶּאֱמָן,
תַּשְׁאִיר
אֶת הֶעָבָר לְמִי שֶׁמְּיֻמָּן
וְלֹא
תִצְטָרֵךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ. (שִׂים לֵב):
הַלַּהֲקָה
הַצְּבָאִית שֶׁל מִשְׁמַר הַזְּמָן
מוֹפִיעָה
בְּשָׁעָה עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ!
תַּפְקִידֵנוּ
בְּכָל טִיזִי-נַּבִּי
לְנַטְרֵל
קְהַל חוֹבְבִים נִרְגָּשׁ:
חֵצִי
בָּאוּ לְהַצִּיל אֶת רַבִּין (לֶנּוֹן/קֶנֶּדִי/לִינְקוֹלְן)
חֵצִי
- כְּדֵי לִירוֹת בּוֹ מֵחָדָשׁ.
הֵם
הוֹלְכִים בֵּין צַלְבָּנִים עִם קְרוֹקְסִים,
בֵּין
נֵיאַנְדֶּרְטָלִים עִם שָׁעוֹן.
מֵילָא
שֶׁיָּצַרְתָּ פָּרָדוֹקְסִים
(אִם
אַתָּה מַכִּיר מִלָּה כַּזֹּאת),
אֲבָל
גַּם נֶחְשַׂפְתָּ, יַא גָּאוֹן.
אַל
תְּדַבֵּר עִם פַּרְעֹה בְּלִי מְתֻרְגְּמָן!
אַל
תַּאֲכִיל אֶת הָמָן בְּאָזְנֵי-הָמָן!
תַּשְׁאִיר
אֶת הֶעָבָר לְמִי שֶׁמְּיֻמָּן
וְלֹא
תִצְטָרֵךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ. (שִׂים לֵב):
הַלַּהֲקָה
הַצְּבָאִית שֶׁל מִשְׁמַר הַזְּמָן
מוֹפִיעָה
בְּשָׁעָה עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ!
אַךְ
אִם יֵשׁ דָּבָר יוֹתֵר גָּרוּעַ,
זֶה
תַּיָּר חוֹבֵב-הַרְפַּתְקָאוֹת.
הוּא
עוֹשֶׂה לוֹ מַעֲרָב פָּרוּעַ,
אָנוּ
נִשְׁאָרִים עִם תּוֹצָאוֹת.
כְּשֶׁאֶחָד
כַּזֶּה עוֹבֵר בַּשַּׁעַר,
בַּמִּשְׁמָר
הַכּוֹנְנוּת בְּשִׂיא:
אִישׁ
דָּרַס פַּרְפָּר עָתִיק בַּיַּעַר
וּפִתְאוֹם
- אוֹבָּמָה הוּא נָשִׂיא.
אָז
אַל תָּצוּד אֶת מִי שֶׁלֹּא מְסֻמָּן
וְאַל
תָּזוּז לִפְנֵי שֶׁנּוֹתְנִים סִימָן,
תַּשְׁאִיר
אֶת הֶעָבָר לְמִי שֶׁמְּיֻמָּן
וְלֹא
תִצְטָרֵךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ. (שִׂים לֵב):
הַלַּהֲקָה
הַצְּבָאִית שֶׁל מִשְׁמַר הַזְּמָן
מוֹפִיעָה
בְּשָׁעָה עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ!
הִנֵּה
קְנָס, שַׁלֵּם אוֹתוֹ בַּבֹּקֶר.
בֹּקֶר
- בִּזְמַנְּךָ הַמְּקוֹרִי.
לַמִּשְׁמָר
כְּבָר יַעֲלֶה בְּיֹקֶר
לְחַלֵּץ
אֶת יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי.
אֲבָל
אִם נִרְאֶה שֶׁלֹּא הִקְשַׁבְתָּ,
נִצְטָרֵךְ
- אֲנִי לֹא מְאַיֵּם -
רַק
לַתֵּת גְּלוּלָה קְטַנָּה לְסַבְתָּא
(שֶׁלְּךָ,
לֹא שֶׁלִּי, טֶמְבֶּל)
וּמִיָּד
תַּפְסִיק לְהִתְקַיֵּם.
וְ-
תַשְׁאִיר אֶת הֶעָבָר לְמִי שֶׁמְּהֵימָן,
תַּשְׁאִיר
אֶת הֶעָבָר לְמִי שֶׁנֶּאֱמָן,
תַּשְׁאִיר
אֶת הֶעָבָר לְמִי שֶׁמְּיֻמָּן
וְלֹא
תִצְטָרֵךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ. (שִׂים לֵב):
הַלַּהֲקָה
הַצְּבָאִית שֶׁל מִשְׁמַר הַזְּמָן
מוֹפִיעָה
בְּשָׁעָה עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ!
2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה