בעקבות "Quenta Silmarillion" מאת ג'.ר.ר. טולקין. העיר Gondolin, ששכנה על גבעת Amon Gwareth (פירוש השם הוא "גבעת משמר"), נודעה גם בשם Lothengriol, שפירושו "שושנת העמק", בדומה ל"שושנת העמקים" ממקורותינו.
כֹּה
אָמַר מֶלְקוֹר, אֲדוֹן-הָרֹעַ,
לְמָאֶגְלִין (לְמָאֶגְלִין):
תָּמִיד רָצִיתִי לִרְאוֹת מִגָּבֹהַּ
אֶת גּוֹנְדּוֹלִין (אֶת גּוֹנְדּוֹלִין)!
זוֹהִי עִירְךָ וְאַתָּה בָּהּ נָסִיךְ,
אָז בֹּא תְגַלֶּה לִי כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ
אֶת הַדֶּרֶךְ לְעִיר-הָאֶלְדַר הַחֲבוּיָה.
לְמָאֶגְלִין (לְמָאֶגְלִין):
תָּמִיד רָצִיתִי לִרְאוֹת מִגָּבֹהַּ
אֶת גּוֹנְדּוֹלִין (אֶת גּוֹנְדּוֹלִין)!
זוֹהִי עִירְךָ וְאַתָּה בָּהּ נָסִיךְ,
אָז בֹּא תְגַלֶּה לִי כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ
אֶת הַדֶּרֶךְ לְעִיר-הָאֶלְדַר הַחֲבוּיָה.
כָּךְ
עָנָה מָאֶגְלִין אַחְיַן-הַמֶּלֶךְ
לְשַׂר-הָרַע (לְשַׂר-הָרַע):
לֹא לְחִנָּם נֶחְסְמָה הַדֶּרֶךְ
וְנִסְגְּרָה (וְנִסְתְּרָה)!
הָרַגְתָּ אוֹתָנוּ זֶה אֶלֶף שָׁנָה,
וְגוֹנְדּוֹלִין לָנוּ - תִקְוָה אַחֲרוֹנָה,
שָׂרִיד אַחֲרוֹן וְיָקָר לַפְּאֵר שֶׁהָיָה.
לְשַׂר-הָרַע (לְשַׂר-הָרַע):
לֹא לְחִנָּם נֶחְסְמָה הַדֶּרֶךְ
וְנִסְגְּרָה (וְנִסְתְּרָה)!
הָרַגְתָּ אוֹתָנוּ זֶה אֶלֶף שָׁנָה,
וְגוֹנְדּוֹלִין לָנוּ - תִקְוָה אַחֲרוֹנָה,
שָׂרִיד אַחֲרוֹן וְיָקָר לַפְּאֵר שֶׁהָיָה.
שָׁם, בִּקְצֵה
הַדֶּרֶךְ עַל גִּבְעַת-מִשְׁמָר
מְלַבְלֵב הַפֶּרַח שֶׁיָּפְיוֹ נִסְתָּר;
רַק נִשָּׂא הָרֵיחַ אֶל הַמֶּרְחָקִים:
שׁוֹשַנַּת הָעֲמָקִים.
מְלַבְלֵב הַפֶּרַח שֶׁיָּפְיוֹ נִסְתָּר;
רַק נִשָּׂא הָרֵיחַ אֶל הַמֶּרְחָקִים:
שׁוֹשַנַּת הָעֲמָקִים.
עוֹד יָבֹאוּ מַיִם,
יְכַסּוּ הַכֹּל;
נַעֲצֹם עֵינַיִם כְּשֶׁנֵּצֵא לִצְלֹל -
מוּל הֲרִיסוֹתֶיהָ בְּמַעֲמָקִים:
שׁוֹשַנַּת הָעֲמָקִים.
כֹּה אָמַר מֶלְקוֹר, מַשְׁכִּין-הַתֹּהוּ,
לְמָאֶגְלִין (לְמָאֶגְלִין):
וַדַּאי מַלְכְּךָ טוֹב, וְאֵין כָּמוֹהוּ
בְּגוֹנְדּוֹלִין (בְּגוֹנְדּוֹלִין)!
וַדַּאי מַעֲרִיךְ אֶת נֶאֱמָנוּתְךָ
וְנָתַן לְךָ אֶת הַנְּסִיכָה
אִידְרִיל, בִּתּוֹ, לְאִשָּׁה, כָּרָאוּי לְךָ!
כָּךְ עָנָה מָאֶגְלִין בְּבֶכִי מַר
לַאֲדוֹן-הָרַע (אֲדוֹן-הָרַע):
טוּרְגּוֹן הָיָה מֶלֶךְ נֶהְדָּר
עַד מַה שֶׁקָּרָה (מַה שֶׁקָּרָה) -
נָתַן אֶת בִּתּוֹ לְאָדָם בֶּן תְּמוּתָה!
כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ מְחַבֵּק אוֹתָהּ,
לֹא יָכֹלְתִּי לִסְבֹּל - וְכָךְ הִגַּעְתִּי לְכָאן.
נַעֲצֹם עֵינַיִם כְּשֶׁנֵּצֵא לִצְלֹל -
מוּל הֲרִיסוֹתֶיהָ בְּמַעֲמָקִים:
שׁוֹשַנַּת הָעֲמָקִים.
כֹּה אָמַר מֶלְקוֹר, מַשְׁכִּין-הַתֹּהוּ,
לְמָאֶגְלִין (לְמָאֶגְלִין):
וַדַּאי מַלְכְּךָ טוֹב, וְאֵין כָּמוֹהוּ
בְּגוֹנְדּוֹלִין (בְּגוֹנְדּוֹלִין)!
וַדַּאי מַעֲרִיךְ אֶת נֶאֱמָנוּתְךָ
וְנָתַן לְךָ אֶת הַנְּסִיכָה
אִידְרִיל, בִּתּוֹ, לְאִשָּׁה, כָּרָאוּי לְךָ!
כָּךְ עָנָה מָאֶגְלִין בְּבֶכִי מַר
לַאֲדוֹן-הָרַע (אֲדוֹן-הָרַע):
טוּרְגּוֹן הָיָה מֶלֶךְ נֶהְדָּר
עַד מַה שֶׁקָּרָה (מַה שֶׁקָּרָה) -
נָתַן אֶת בִּתּוֹ לְאָדָם בֶּן תְּמוּתָה!
כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ מְחַבֵּק אוֹתָהּ,
לֹא יָכֹלְתִּי לִסְבֹּל - וְכָךְ הִגַּעְתִּי לְכָאן.
שָׁם, בִּקְצֵה
הַדֶּרֶךְ...
כֹּה
אָמַר מוֹרְגּוֹת, שַׁלִּיט-הַחֹשֶׁךְ,
לְמָאֶגְלִין (לְמָאֶגְלִין):
אֶת כָּל חֵילוֹתַי קַח, וְצֵא לִכְבֹּשׁ כּךְ
אֶת גּוֹנְדּוֹלִין (אֶת גּוֹנְדּוֹלִין)!
אָבִיךָ נִרְצַח בָּהּ - תִּנְקֹם אֶת דָּמוֹ:
אֶת טוּרְגּוֹן תַּדִּיחַ, תִּמְלֹךְ בִּמְקוֹמוֹ,
אֶת טוּאוֹר תִּשְׁחֹט וְאֶת אִידְרִיל תִּקַּח לְאִשָּׁה!
...כָּךְ מָאֶגְלִין נָתַן אֶת אַרְצוֹ לְטֶרֶף -
מֵאַהֲבָה. (מֵאַהֲבָה!)
הָעִיר גּוֹנְדּוֹלִין נֶהֶרְסָה בְּחֶרֶב
וְלֶהָבָה (וְלֶהָבָה).
אַךְ אֶאָרֶנְדִּיל, בֶּן טוּאוֹר וְאִידְרִיל,
עוֹד שָׁט בַּשָּׁמַיִם עִם סִילְמָרִיל
וּמֵאִיר אֶת הָאָרֶץ בְּאוֹר שֶׁל תִּקְוָה חֲדָשָׁה.
נֶעְלַם הַפֶּרַח
מִפִסְגַּת הַהַר.
הִתְפּוֹגֵג הַרֵיחַ וְיָפְיוֹ הוּסַר.
רַק נִשָּׂא הָאֵפֶר אֶל הַמֶּרְחָקִים:
שׁוֹשַנַּת הָעֲמָקִים.
כְּבָר הִגִּיעוּ מַיִם וְכִסּוּ הַכֹּל;
נַעֲצֹם עֵינַיִם כְּשֶׁנֵּצֵא לִצְלֹל -
מוּל הֲרִיסוֹתֶיהָ בְּמַעֲמָקִים:
שׁוֹשַנַּת הָעֲמָקִים.
לְמָאֶגְלִין (לְמָאֶגְלִין):
אֶת כָּל חֵילוֹתַי קַח, וְצֵא לִכְבֹּשׁ כּךְ
אֶת גּוֹנְדּוֹלִין (אֶת גּוֹנְדּוֹלִין)!
אָבִיךָ נִרְצַח בָּהּ - תִּנְקֹם אֶת דָּמוֹ:
אֶת טוּרְגּוֹן תַּדִּיחַ, תִּמְלֹךְ בִּמְקוֹמוֹ,
אֶת טוּאוֹר תִּשְׁחֹט וְאֶת אִידְרִיל תִּקַּח לְאִשָּׁה!
...כָּךְ מָאֶגְלִין נָתַן אֶת אַרְצוֹ לְטֶרֶף -
מֵאַהֲבָה. (מֵאַהֲבָה!)
הָעִיר גּוֹנְדּוֹלִין נֶהֶרְסָה בְּחֶרֶב
וְלֶהָבָה (וְלֶהָבָה).
אַךְ אֶאָרֶנְדִּיל, בֶּן טוּאוֹר וְאִידְרִיל,
עוֹד שָׁט בַּשָּׁמַיִם עִם סִילְמָרִיל
וּמֵאִיר אֶת הָאָרֶץ בְּאוֹר שֶׁל תִּקְוָה חֲדָשָׁה.
נֶעְלַם הַפֶּרַח
מִפִסְגַּת הַהַר.
הִתְפּוֹגֵג הַרֵיחַ וְיָפְיוֹ הוּסַר.
רַק נִשָּׂא הָאֵפֶר אֶל הַמֶּרְחָקִים:
שׁוֹשַנַּת הָעֲמָקִים.
כְּבָר הִגִּיעוּ מַיִם וְכִסּוּ הַכֹּל;
נַעֲצֹם עֵינַיִם כְּשֶׁנֵּצֵא לִצְלֹל -
מוּל הֲרִיסוֹתֶיהָ בְּמַעֲמָקִים:
שׁוֹשַנַּת הָעֲמָקִים.
2002
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה