הַרְחֵק
בִּמְעָרָה שְׁחוֹרָה מִתַּחַת לֶהָרִים
אֲנִי סוֹפֵר אֶת כָּל עֶלְבּוֹנוֹתַי הַנִּסְתָּרִים.
מִכְתָּבִים לֹא מַגִּיעִים, אוֹרְחִים לֹא נִכְנָסִים
וְלֹא יוֹדֵעַ אַף אֶחָד מַה יֵשׁ לִי בַּכִּיסִים!
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִים,
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִים.
אֲנִי לְבָד
וְזֶה נֶחְמָד
וְלֹא יוֹדֵעַ אַף אֶחָד מַה יֵשׁ לִי בַּכִּיסִים!
אֲנִי סוֹפֵר אֶת כָּל עֶלְבּוֹנוֹתַי הַנִּסְתָּרִים.
מִכְתָּבִים לֹא מַגִּיעִים, אוֹרְחִים לֹא נִכְנָסִים
וְלֹא יוֹדֵעַ אַף אֶחָד מַה יֵשׁ לִי בַּכִּיסִים!
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִים,
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִים.
אֲנִי לְבָד
וְזֶה נֶחְמָד
וְלֹא יוֹדֵעַ אַף אֶחָד מַה יֵשׁ לִי בַּכִּיסִים!
בַּ... כִּי-סִי-סִי-סִים!
הָיוּ
לִי פַּעַם חֲבֵרִים, קָפְצוּ לְבִקוּרִים.
אָכַלְתִּי אַרְבָּעָה מֵהֵם, הַשְּׁאָר כְּבָר נִזְהָרִים.
אֲבָל עָשִׂיתִי זֹאת מִטְעָמִים מְבֻסָּסִים:
הָאַרְבָּעָה פָּשׁוּט גִּלּוּ מַה יֵשׁ לִי בַּכִּיסִים.
אָכַלְתִּי אַרְבָּעָה מֵהֵם, הַשְּׁאָר כְּבָר נִזְהָרִים.
אֲבָל עָשִׂיתִי זֹאת מִטְעָמִים מְבֻסָּסִים:
הָאַרְבָּעָה פָּשׁוּט גִּלּוּ מַה יֵשׁ לִי בַּכִּיסִים.
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים,
בַּכִּי-סִי-סִי-סִים,
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִים.
שָׁלוֹם, חָבֵר,
אַתָּה חָסֵר,
אֲבָל לֹא אֲוַתֵּר עַל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּכִּיסִים!
הָעֶלְבּוֹנוֹת וְהַשְּׁקָרִים כֻּלָּם מְמֻסְפָּרִים,
כִּי הֵם יוֹתֵר מִכֶּסֶף וְזָהָב לִי יְקָרִים.
הֵם אֶת דַּרְכִּי בַּחֹשֶׁךְ מְאִירִים כְּמוֹ פָּנָסִים;
יוֹתֵר חָשׁוּב מֵהֵם רַק מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּכִּיסִים.
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִים,
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִים.
כַּמָּה נִפְלָא
לִהְיוֹת קְלָלָה!
וְאַל תֹּאמְרוּ מִלָּה עַל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּכִּיסִים!
וְאֵין פֹּה מִסְעָדוֹת וְסִפְרִיּוֹת וַחֲנֻיּוֹת,
אַךְ מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּכִּיסִים מַגְשִׁים לִי הֲזָיוֹת.
אַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת בְּנַחַת אֶת חַיַּי הַמְּאוּסִים,
אִם רַק תַּשְׁאִירוּ לִי אֶת מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּכִּיסִים.
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִים,
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִים.
לֹא אֶשְׁתַּנֶּה
וְאֶהָנֶה
כָּל עוֹד לֹא מְשַׁנֶּה לָכֶם מַה יֵשׁ לִי בַּכִּיסִים!
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִים.
שָׁלוֹם, חָבֵר,
אַתָּה חָסֵר,
אֲבָל לֹא אֲוַתֵּר עַל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּכִּיסִים!
הָעֶלְבּוֹנוֹת וְהַשְּׁקָרִים כֻּלָּם מְמֻסְפָּרִים,
כִּי הֵם יוֹתֵר מִכֶּסֶף וְזָהָב לִי יְקָרִים.
הֵם אֶת דַּרְכִּי בַּחֹשֶׁךְ מְאִירִים כְּמוֹ פָּנָסִים;
יוֹתֵר חָשׁוּב מֵהֵם רַק מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּכִּיסִים.
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִים,
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִים.
כַּמָּה נִפְלָא
לִהְיוֹת קְלָלָה!
וְאַל תֹּאמְרוּ מִלָּה עַל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּכִּיסִים!
וְאֵין פֹּה מִסְעָדוֹת וְסִפְרִיּוֹת וַחֲנֻיּוֹת,
אַךְ מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּכִּיסִים מַגְשִׁים לִי הֲזָיוֹת.
אַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת בְּנַחַת אֶת חַיַּי הַמְּאוּסִים,
אִם רַק תַּשְׁאִירוּ לִי אֶת מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּכִּיסִים.
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִים,
בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִי-סִים, בַּכִּי-סִי-סִי-סִי-סִים.
לֹא אֶשְׁתַּנֶּה
וְאֶהָנֶה
כָּל עוֹד לֹא מְשַׁנֶּה לָכֶם מַה יֵשׁ לִי בַּכִּיסִים!
2002
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה